Search
Close this search box.

בית >

פרויקט הדסה ו- HCP-Go – טל לבנון מציגה Case Study

הכירו את הכותבת:

טל לבנון, מייסדת ושותפה ב”טל לבנון – HCP בע"מ”, יועצת לו"ז מומחית לפרויקטים ומפתחת שיטת הנתיבים הקריטים הנסתרים (HCP) לניתוח ושיפור לו"ז לפרויקטים.

326992794_1264513354417332_8313151096923876505_n

הרצאה זו היא Case Study בנושא: איך שיקף HCP את מצב הפרויקט לכל אורכו ומה ניתן ללמוד מזה? הפרויקט: רכבת קלה (רק"ל), הדסה עין כרם, אינפרא 1

הרצאה זו היא Case Study בנושא: איך שיקף HCP את מצב הפרויקט לכל אורכו ומה ניתן ללמוד מזה?

ה- Case Study הוא בפרויקט שנקרא:
רכבת קלה (רק"ל)
הדסה עין כרם
אינפרא 1

מה זה אינפרא 1? אינפרא 1 זוהי ההגדרה להזזת התשתיות ופתיחת מסלול לפרויקט הבא שנקרא אינפרא 2. אינפרא 2 הוא הפרויקט של הזכיין, בו הוא בונה את הפסים והמערכות ומפעיל את הרכבת.

תודה רבה גדולה גדולה לרמי אָמְסיס, מנהל הפרויקט על כל התמונות.



כמה מילים קודם לפני שאנחנו צוללים ללוח הזמנים.

  • מקום הפרויקט – הפרויקט מתבצע בהדסה. שטח הפרויקט הוא כל מה שמוקף בכתום.
    ניתן לראות כי הפרויקט נמצא בתוך שטח בית החולים והאוניברסיטה.
    מה המשמעויות?
    כל המורכבות של העבודה הנדסית תוך כדי תנועת כלי רכב, אישפוז חולים, מעון לילדים,  לימודים, בחינות – הכל ביחד.
  • תכולת הפרויקט – הפרויקט מכיל את כל המבנים העיקריים האלו ועוד.
    למשל, מבנה חשמל – rectifier, קיר אקוסטי, מדרכה גשר קונזולי, מעבר תת קרקעי להולכי רגל, גשר המורג, גשר הדסה, מחסן, חדר נהגים והשנאה, הצומת המערבית.
    בנוסף עליהם גם את חניון האחיות, כל הכביש עד כיכר ספיר ועוד.
    כל המורכבות הזו מתבצעת במקביל לפרויקט אחר.
    פרויקט מאורה הדסה שהכיל שלושה גשרים עם המורכבות שלו.
    זהו קו הגבול בין שני הפרויקטים.
    על כל המורכבות – איך שני קבלנים נמצאים באותה נקודת מרחב, באותה נקודת זמן – זו הרצאה אחרת. אני מזכירה את זה כי זה רמז מתרים (ספוילר) להמשך.
  • לוחות הזמנים בפרויקט – הקושי הגדול בפרויקט הוא באזור הכולל את המעבר התת קרקעי עם גשר המורג וגשר הדסה.
    לאזור הזה יש שני פתרונות אפשריים.
    1. האחד, לסגור את הכביש לגמרי. בפתרון הזה אפשר לחפור את כל הכביש ולבנות את המעבר התת קרקעי בהינף אחד.
    2. הפתרון השני הוא לסגור את הכביש בחלקים. כלומר, להעביר תנועה, למשל, לחצי הצפוני ולבצע את העבודות בחציו הדרומי של הכביש, ולאחר מכן להחליף – להעביר את התנועה לצד הדרומי ולבצע את העבודות בצד הצפוני.
  • בנינו בהתחלה שני לוחות זמנים שלדיים אפשריים:
    לוח זמנים קצר, הכולל את סגירת הכביש ומשכו היה 36 חודשים ולוח זמנים ארוך, הכולל העברות תנועה והשארת כביש האוניברסיטה פתוח לתנועה שנמשך 44 חודשים.במכרז הוגדר, שהדסה יבחרו בין שתי החלופות תוך כמה חודשים מהתחלתו, ועד אז יהיה צריך לבנות שני לוחות זמנים שונים. במציאות, הדסה החליטו בזמן קצר יחסית אחרי צו התחלת עבודה כי הכביש ישאר פתוח לתנועה. לכן רק הלו"ז הארוך היה הלוז האפקטיבי והלו"ז שלפיו עובדים.

מה היו האזורים למסירה?

מאחר ומוסרים אזורים שונים בפרויקט לגורמים שונים, הוגדרו ארבע אבני דרך למסירה:

  • אבן דרך 6 הייתה מסירה של גשר הדסה או כפי שנקרא גשר טרמינוס על שם התחנה שהיא התחנה האחרונה בקו – 31 חודשים מצו התחלת עבודה.
  • אבן דרך 7 – כל האזור שנקרא "מחוץ להדסה" – 25 חודשים מצו התחלת עבודה.
  • אבן דרך 8 – האזור שנקרא "בתוך הדסה" – 37 חודשים.
  • ניתן לראות שאבני דרך 6-7-8 הן מסירה לזכיין.

את כל שאר הפרויקט וכל תכולת העבודה הנוספת בפרויקט, הנמסרת חלקה לירושלים וחלקה להדסה, היעד שלה לסיום היה 44 חודשים מצו התחלת עבודה.

לחדי העין מבינכם שתוהים איפה אבן דרך 9 – התשובה היא שאבן דרך 9 היא סיום עבודות קבלניות, בעוד שאבן דרך 10 היא סיום המסירה.

מי המשתתפים העיקריים בפרויקט?

בפרויקט היו המון משתתפים, אני מציינת אותם "על קצה המזלג".

השלושה הכי משמעותיים והכי ראשים הם כמובן המזמין, מוריה חברה לפיתוח ירושלים, ניהול הפרויקט –דוד אקרשטיין חברה להנדסה, והקבלן י. ד. ברזאני.

למוריה יש מזמינים משלה – תוכנית אב לתחבורה ו- Agis, שהם הגופים  שמייצגים את משרד התחבורה ואת משרד האוצר ועושים את תכנון העל של הפרויקט.

יש כמובן גם את כל המתכננים, שכל הזמן נדרשים למתן תשובות. המובילים שבהם – האדריכל אהרונסון והקונסטרוקטור ג.א.ש. ויש עוד מתכננים לכל תחום, כמו למשל, תנועה, חשמל, ביוב, מים, תאורה ועוד.

מנגד יש מקבלי הפרויקט – האוניברסיטה ובית חולים הדסה, אשר נמצאים בשטח כל הזמן וגם סובלים מהרעש ומהעבודות.

ויש את הזכיין שפיר – שיקבל את הפרויקט.

על כל אלו יש גם למשל, יועצים, כמו זאת שמדברת עכשיו – יועצת הלו"ז, ויש גם יועץ בטיחות ועוד יועצים נוספים…

אבל אנחנו נתמקד בשלושת המשתתפים המרכזיים, כשאנחנו בוחנים את פן לוחות הזמנים.

מה הייתה שיטת העבודה בלוח הזמנים?

אתם מכירים את המצב שהקבלן מגיש לוז, מחזירים לו הערות, הוא מגיש שוב, מחזירים לו הערות ושוב ושוב, התהליך יכול להימשך חצי שנה, 8 חודשים והרבה פעמים גם לא להסתיים עד סוף הפרויקט? בעצם – פרויקט שמתקיים בלי לוח זמנים בסיסי…?! מכירים את המצב? זה לא המצב פה!

אם אתם רוצים לקרוא על השיטה והדרך ומה היתרונות והחסרונות – אתם מוזמנים לבלוג  – ביחד ולא לחוד.

מה השיטה אומרת בקצרה?

הקבלן מגיש לוח זמנים מפורט. ראשון. מנקודה זו, יושבים ביחד איתו, מנהל הפרויקט ויועץ לוחות הזמנים. ביחד, אנחנו בונים את לוח הזמנים הבסיסי ומעדכנים אותו מידי חודש.

כל לוחות הזמנים והמשמעויות שלהם מדווחות למוריה: עד סגירת לוח זמנים בסיסי, לוח זמנים בסיסי וכל עדכון חודשי – מדי חודש.

גם אתם יכולים לעשות את זה! תורידו את ה- HCP Go ל- Project שלכם, ותעשו ניתוח HCP Go מיד על הפרויקט שלכם!

מה נותן ניתוח HCP Go?

הדבר הראשון והכי הכי הכי בסיסי שהוא נותן: שני מדדים.

  1. כמה פעילויות נותרו לביצוע בפרויקט מנקודת הזמן שמבצעים את הניתוח.
  2. כמה קשרים יש בין הפעילויות.

המטרה היא לראות כל הזמן ירידה. אם יש עלייה מסוימת יש איזה שהיא בעיה.

כמו שאתם יכולים לראות, לוח הזמנים הבסיסי מכיל יותר מ- 1100 פעילויות וכמעט 1600 קשרים.

אנחנו יכולים לראות שברוב החודשים יש ירידה, אך מדי פעם – יש עליה. כלומר, משהו קרה בחודשים האלו.

כדי להבין טוב יותר עם מה אנחנו מתמודדים, בואו נסתכל על חלק קטן מניתוח ה- HCP והמשמעויות שלו.

דבר ראשון – תאריכי מפתח בלוח הזמנים. תאריך התחלה המוקדם ביותר: 14/01/2018.

תאריך סיום הפרויקט המתוכנן: 13/09/2021.

טווח התאריכים שנותחו: מההתחלה ועד הסוף כך שהניתוח מבוצע על כל הפרויקט כולו.

התאריך האפקטיבי לניתוח הפרויקט הוא: מתי אנחנו מבצעים את הניתוח.  הניתוח הזה בוצע כאשר נסגר לוח הזמנים הבסיסי – כמעט ארבעה חודשים מצו התחלת עבודה. בסוגריים אומר, שארבעה חודשים, לפרויקט בן 1100 פעילויות – זהו לא זמן ארוך מידי. יתכן ויכולנו להשתפר ולקצר אותו, ועם זאת, זה הישג לא רע, רוב הפרויקטים בהיקפים האלה לא מצליחים לעשות זאת.

כמות הפעילויות לביצוע – 1105. כמות הקשרים – 1554.

הדבר הבא מעניין. ה- HCP ממפה את רשת הפעילויות לפי נתיבים, בהתאם לקשרים בין הפעילויות ומחפש את הנתיבים הכי קריטיים לפי HCP. מי יהיו הכי קריטיים?

לפי פרטו – 80-20. 20% מהנתיבים יעשו 80% מהבעיה. איפה נמצא את אותם 20%?

נחפש את כל הנתיבים הארוכים ביותר, ואת אלו שיהיו עם מרווח עד 20% ממשך הפרויקט.

במלים אחרות – נחפש את כל הנתיבים שהמשך שלהם יהיה 80% ממשך הפרויקט ומעלה. אם ימצאו יותר מ- 50,000 נתיבים, המרווח יצומצם: מ- 20% ל- 10% ל- 5% וכולי. אם ימצאו פחות מ- 10 נתיבים – המרווח יגדל. נשמע שטווח בין 10 נתיבים ל- 50,000 הוא טווח "קצת גדול"? במציאות – זה עובד.

ומה קרה בפרויקט שלנו?

ה- HCP אומר לנו: שימו לב! אנחנו רק במרווח של 3% ממשך הפרויקט, שהם 1.3 חודשים בלבד ואנחנו מוצאים פה 925 נתיבים, מתוכם 551 יתרים ו- 374 ייחודים. אתם בטח שואלים – מה אומרים לנו המספרים האלו?

374 נתיבים זה כמות התהליכים שאנחנו צריכים לנהל, וכל מה שיש להם זה מרווח של 1.3 חודשים!

1.3 חודשים – הם חמישה שבועות בלבד!

שאלה שניה שבטח תשאלו תהיה – רגע, מה זה נתיבים יתרים? או, טוב ששאלתם!

אם יש נתיב שהוא A-B-C-D-E-F, ויש בין B ל- E קשר, הרי בעצם נוצר עוד נתיב שהוא A-B-E-F. כל מה שיקרה על הנתיב הקצר – יקרה גם על הנתיב הארוך. כלומר, הנתיב הקצר הינו יתר לנתיב הארוך.

האם למחוק את הנתיב הקצר? ברוב הפעמים – כן. לפעמים אנחנו צריכים את הקשר, כי הוא מזכיר לנו משהו מאוד מאוד מיוחד ובמקרים אלו נשאיר אותו.

כשאנחנו עושים מיפוי HCP של הנתיבים, הנתיב הקצר יוצר "רעש" כי הוא יוצר אשליה של נתיב קצר עם מרווח גדול – דבר שאינו נכון כלל! לכן, ה- HCP יודע למחוק את כל אותם נתיבים יתרים והוא ממצה את המידע מתוך רשת הפרויקט.

אז יש לנו פה 551 נתיבים יתרים.

 

עכשיו בואו נראה את ההערה הכי משמעותית.

ההערה הזאת אומרת כך: שימו לב, יותר מ-50,000 נתיבים נמצאו במרווח בין 5% מכלל טווח משך הפרויקט שנותח. מה משמעות ההערה?

5% ממשך פרויקט בן 44 חודשים הם 2.2 חודשים.  כלומר, ב- 1.3 חודשים אנחנו מוצאים 925 נתיבים, אבל ב- 2.2 חודשים אנחנו "קופצים" ליותר מ- 50,000 נתיבים בפרויקט!!

OK. 🤨

איך אנחנו קוראים את כל המידע הזה חוץ מהרבה מספרים?

במפה אחת קצרה ועניינית, שאומרת: מה היא הערכת מידת הצלחת הפרויקט – ומה הסבירות לעמידה בלוחות הזמנים, בתכולה ובתקציב?

הטבלה נבנית מתוך מיפוי כל הנתיבים, יצירת HCP Score שמנתח מתמטית את הנתיבים האלה ושכלול עם פרמטרים נוספים.

לדעתי הכוונה היא בשקלול ולכן: על כל הנושא, אתם יכולים לקרוא אצלנו באתר בלשונית "מרכז הידע".

בנוסף לטבלה, אנחנו מקבלים את ההיסטוגרמה שמתארת את הנתיבים בפרויקט. מה אנחנו רואים פה?

הנתיבים הארוכים ביותר, שיש להם מרווח אפס, כלומר, אין להם מרווח כלל, והם הנתיבים הקריטיים לפי HCP. אפשר לראות אותם בקו הקצר הראשון – יש 6 נתיבים כאלו.

גם ב- 6 ימי מרווח בלבד אנחנו מוצאים 6 נתיבים, 45 נתיבים עם כ- 9 ימי מרווח, 54 נתיבים עם 10 ימי מרווח בלבד וכך הלאה – סה"כ 374 נתיבים. זוכרים שדובר על 1.3 חודשים? ובכן, ההיסטוגרמה מלמדת אותנו שהנתיבים האלו מרוכזים עד 13 ימים בלבד ובין 1.3 חודשים ועד 2.2 חודשים נמצא "פיצוץ" עם יותר מ- 50,000 נתיבים…

מה זה אומר? הפרויקט מאוד מאוד דחוס, יש בו הרבה נתיבים עם מרווח קטן ביותר. דבר נוסף הוא תצורת ההיסטוגרמה.

את המשפט הבא שאומר לכם, לקח לי המון זמן למצוא: היסטוגרמה שנראית כמו עקומה נורמלית (שנקראת גם עקומת גאוס או עקומת פעמון) או התחלה של עקומה כזו, מתארת פרויקט שאפשר לבצע אותו, לא קל לביצוע, לא פשוט לביצוע, אבל אפשרי לביצוע. לעומת זאת, היסטוגרמה שנראית כמו בדיקת א.ק.ג – זה לא טוב…

בפרויקט הזה אנחנו רואים התחלה של גאוס כזה ולכן המצב לא קל בכלל, אבל אפשרי.


מה מתבצע בשטח?

התנועה מסומנת בירוק וביצוע בשלב זה מסומן בצהוב. כלומר, מסיתים את התנועה צפונה ומבצעים את קירות H14, H15.

סיימנו את לוח הזמנים הבסיסי בתחילת מאי, שהוא החודש החמישי לפרויקט ובסופו מבצעים עדכון ראשון. ה- HCP מדגיש שאנחנו מנתחים את הפרויקט החל מה- 27/05/2018 עד סופו.

כמות הפעילויות והקשרים שנותרו לביצוע.

ניתוח ה- HCP עכשיו מצליח לעבור את ה 3% ו 5% שראינו קודם, וב- 10% ממשך הפרויקט, שהם 3.9 חודשים נמצאים 26,000 נתיבים, 18,000 יתרים ונותרים 8,620 ייחודיים לעבוד איתם. מעבר ל 20% יש יותר מ-50,000 נתיבים.

ומה אומרת מפת ה- HCP? המפה אומרת שיש שיפור גדול! הסבירות לעמידה בלוחות הזמנים לא רעה בכלל, אבל היא לא תהיה פשוטה – הסבירות לעמידה בתקציב נמוכה, כלומר, נשלם כדי להצליח לעמוד בזמנים.

ומה אומרת ההיסטוגרמה? כאשר אנחנו עוברים מחודש לחודש, אנחנו רואים שעדיין במרווח 20% ממשך הפרויקט הנותר יש יותר מ- 50,000 נתיבים. עם זאת, ההיסטוגרמות כולן נראות כהתחלה של התפלגות נורמלית. לא רע! אפשר לעבוד עם זה. עד… החודש התשיעי.

בחודש התשיעי, פתאום, מפת הסבירויות הורעה, ב- 10% מרווח יש התפוצצות ל-50,000 נתיבים ואתם יכולים לראות שההיסטוגרמה הצטמצמה מאוד ויש לנו 159 נתיבים ייחודיים ב- 5% מרווח ממשך הפרויקט!

מה קורה בפרויקט? מה הסיבה לשינוי בלוח הזמנים? הסיבה היא שהקבלן החל בביצוע קידוחים בגשר המורג, והתגלו סימנים של משטח בטון מזוין.  מתבצעות מדידות ונשלחות התוצאות ומתקבלות הנחיות לתיקון איטום לקירות ולמילוי הבורות ב- CLSM. במילים אחרות – יש לנו פה תקלה לא מתוכננת, שבאה לידי ביטוי באופן מיידי בלוח הזמנים בעדכון וה- HCP משקף את הדבר הזה – במפת הסבירויות ובמיפוי הנתיבים.

מה מתבצע בשטח? בסוף אוקטובר 2018 בוצעה העברת תנועה – התנועה הועברה לצד הדרומי של הכביש וניתן לבצע את גשר המורג, את החלק הצפוני של המעבר התת קרקעי ושלושה נציבים מתוך גשר הדסה – 4, 5, 6.

ושוב אנחנו עושים בקרה חודשית, ושוב אנחנו מקבלים תוצאות.

בחודש העשירי כבר מצליחים להשתלט על התקלה לאט לאט.

בחודש 11 אנחנו רואים שיפור – יש לנו 7,600 נתיבים יחודיים במרווח בן 10% ממשך הפרויקט.

ומה קורה בחודש ה- 12? ההיסטוגרמה ומפת הסבירויות משתנות שוב.

מה קורה בפרויקט? יש בעיה עם המעבר התת קרקעי החלק הצפוני – התגלו חוסרים בתוכניות! כדי להתמודד עם הבעיה, מתבצע פיצול פעילויות של יציקת הקטע הצפוני ל- 1/3 ו- 2/3.  בנוסף, עדיין לא התקבל אישור להעברת התנועה לשלב 2ב! להזכירכם, אנחנו בשלב 2א. יש אישור עירייה אבל עדיין אין אישור משטרה.

כל התקלות משפיעות על לוח הזמנים וניתוח ה- HCP מביא זאת מיד לידי ביטוי. מפת הסבירויות מאדימה ובהיסטוגרמה יש 103 נתיבים ייחודיים שהמרווח שלהם עד 5% ממשך הפרויקט והם נראים כמו פרויקט בפני עצמו עם עקומת פעמון משלהם שנוטה לקריטי. ב- 10% מרווח יש שוב "התפוצצות" נתיבים, עם יותר מ- 50,000.

אנחנו עוברים לחודש הבא. עדיין המצב קשה ואנחנו רואים את זה גם פה וגם בהיסטוגרמה.

חודש לאחר מכן מתחילים בפרויקט "להשתלט על העניינים". שימו לב – יש פה יותר מ- 36,000 נתיבים ב- 10% ממשך הפרויקט.

אפשר לראות שיש לנו הרבה מאוד נתיבים אבל הם פרושים יותר טוב על פני לוח הזמנים, מפת הסבירויות משתפרת, ובשטח, אנחנו עוברים ב-16/04/2019 לשלב 2ב'. התנועה עוברת לצד הצפוני, ועכשיו יש לבצע את החלק הדרומי של המעבר התת-קרקעי, קירות תומכים ומדרגות.

בעדכון החודש ה-16, מצד אחד, מפת הסבירויות נראית טובה. אנחנו יכולים לראות הרבה נתיבים ולמפות ב- 20% מרווח את כולם. יש לנו 3,428 נתיבים. מצד שני, אנחנו מקבלים משהו הנראה כמו שתי עקומות פעמון. מה קורה פה בעצם? למה נראה כאילו יש לנו שני פרויקטים?

הסיבה היא, שכל התחומים הבאים, נמצאים ב- 20% מרווח של נתיבים קריטיים וקריטיים נסתרים:

תשתיות צד צפוני ברחוב האוניברסיטה
וגם
הסדרת כניסה ראשית
וגם
מעבר תת קרקעי שלב ב'
וגם
העברת תנועה 2ג
וגם
תשתיות צד דרומי ברחוב האוניברסיטה
וגם
קיר H19
וגם
גשר הדסה (טרמינוס)…

כל אלו משתתפים בכל הנתיבים. לא סתם, אנחנו רואים פה, כאילו יש לנו כמה תחומי פרויקטים שעומדים בפני עצמם.

אנחנו ממשיכים הלאה – חודש 17, 1351 נתיבים ייחודיים ואנחנו רואים את התחומים השונים.

ושוב בחודש 18. יש לנו בעיה גדולה, שבאה לידי ביטוי במפת הסבירויות ובהיסטוגרמה.

ומה קורה פה?

מצד אחד יש לנו בעיות עם ביצוע מובל בצד הדרומי של רחוב האוניברסיטה וביצוע מובל בצורת L, צנרת מי העיבוי הנדרשת "6 אך היא תוכננה "4 – כך שצריך לבצע עדכון להזמנה. הדבר מעכב את תשתית חשמל מתח גבוה.

קיר H19 – התקבל פרט לביטול תפר קיים וביצוע תפר חדש – באזור מעבר צנרת המים בקיר.

ובגשר טרמינוס – שם התקבל חלון זמן מהאוניברסיטה לביצוע קידוח כלונסאות, כי, שימו לב, אנחנו ביוני… סוף הסמסטר השני וביולי מתקיימות בחינות אוניברסיטה – ואי אפשר לבצע קידוחים בכל שעה שרוצים ומתאמים עם האוניברסיטה מתי לעשות קידוחים כדי לא להפריע לבחינות.

אבל הדבר הכי גרוע הוא לא כל אלה. הם נמצאים בנתיבים הקריטיים הנסתרים.

הנתיב הקריטי משתנה והוא נמצא בקשר עם פרויקט אורה-הדסה. זוכרים את ה"ספוילר" מההתחלה?

פרויקט אורה-הדסה לא יכול להוציא את הכלים, המשאיות והחומרים מהפרויקט אלא רק דרך הדסה. בנקודת הזמן הזאת, הדבר מעכב את פרויקט הדסה, בבניית כל הקירות התומכים הנמצאים באותה נקודת התפר בין שני הפרויקטים. 

כדי להצליח להתמודד ולסיים גם את אורה-הדסה בזמן וגם את הדסה בזמן, מתחיל תהליך של בדיקת פאושל כדי לבדוק האם אפשר לעמוד ביעדי שני הפרויקטים – לבצע את כל תכולת הפרויקטים בזמן ואפילו לקצר את משך פרויקט הדסה.

אנחנו מתקדמים… מתחילים קצת להשתלט על העניינים, מפת ה- HCP משתפרת וההיסטוגרמה נראית לא רע.

בשטח – התנועה עוברת לצד הדרומי אחרי שגמרנו את המעבר התת קרקעי בחלקו הדרומי ואת המוביל הדרומי ומבצעים את עמודי גשר הדסה 1, 2, 3 ואת פלטת גישה.

הדברים נראים סביר בחודש 20. ובחודש 21 שוב צפות הרבה בעיות חדשות.

בחודש 22 אנחנו רואים שינוי. מפת הסבירויות טובה וההיסטוגרמה מראה שהפרויקט מתחיל "להידחס" לכיוון הנתיבים הקריטיים.

מה קורה?

מצד אחד – העיכוב הנגרם בגלל הקישור בין פרויקט אורה-הדסה לפרויקט הדסה גובה את המחיר שלו.

מצד שני – הפאושל נמצא באוויר. הקבלן יודע שהוא צריך לנסות לסיים את ביצוע כל הפרויקט בזמן, ורצוי אף להקדים, כדי לקבל את הפרס. הוא צריך להתחיל להתארגן לביצוע המורכב מוקדם ככל האפשר – והדבר בא לידי ביטוי בנתיבי הפרויקט.

בחודש ה-23 לפרויקט אכן יש מעבר לפאושל. הקבלן צריך להציג לוח זמנים שעומד ביעדי הפאושל. בעזרת מפת הסבירויות וההיסטוגרמה, רואים שכל הפעילויות נדחסות:

המפה – בצד "האדום" שלה, בהיסטוגרמה – כמות הנתיבים הקריטיים והקריטים הנסתרים גדלה, ב- 10% מרווח ממשך הפרויקט יש יותר מ- 50,000 נתיבים, וב- 5% ממשך הפרויקט נמצאים 1,874 נתיבים עם מרווח כ- 20 ימים בלבד.

חודש לאחר מכן – המצב משתפר. הקבלן מתחיל להשתלט על העניינים, מבצע את הפעילויות ופעילויות מתחילות להסתיים. וכך גם מפות הסבירויות הופכות אופטימיות והיסטוגרמות הנתיבים מתחילות להשתנות – מעט נתיבים קריטיים, יותר נתיבים קריטיים נסתרים. 

כמויות הנתיבים הנראות עכשיו ב- 20% ממשך הפרויקט – יורדות מ- 5374 נתיבים בחודש ה- 25 ל- 878 נתיבים בחודש ה- 28, 392 בחודש ה- 29 ו- 65 נתיבים בחודש ה- 31.

בחודש 32 – אנחנו מתחילים להתכנס לקראת סיום. נותר לבצע עבודות גיאומטריה בפיתוח סופי בכל שטח הפרויקט ועמדת בידוק בכניסה לבית החולים. ב- 20% מרווח יש 10 נתיבים בלבד.

מחודש 33 – יש נגיעות ביצוע אחרונות ותחילת מסירות. החודשים הבאים – הינם חודשים בהם מתבצעות מסירות ותיקונים אחרונים.


איך הסתיים הפרויקט?

  • בתכולה – כל תכולת הפרויקט שתוכננה בוצעה, כולל מספר תוספות.
  • בתקציב – העלות הקבלנית בחתימת החוזה 98 מיליון שח, במסגרת הפאושל הוגדל התקציב ל-110 שמתוכם 3 מלש"ח בגין קיצור לוחות זמנים.
  • מבחינת לו"ז – הפרויקט תוכנן להסתיים ב- 13/09/2021, שזהו תאריך עתידי אפילו להיום.

סיום הפרויקט היה ב- 25/03/2021 – כלומר, קיצור הפרויקט ב- 5.6 חודשים.

לסיכום – איך עושים כזה "נס"? יש לנס הזה שלוש רגליים:

הרגל הראשונה: עובדים בלוח זמנים "ביחד ולא לחוד". המזמין, ניהול הפרויקט, הקבלן ויועץ לוחות הזמנים. רק אם עובדים ביחד אחד עם השני כתף אל כתף ובעצם נלחמים בכל אירוע שקורה ולא נלחמים אחד בשני – באותו הרגע מצליחים לסיים את הפרויקט כפי שאתם רואים, גם עם קיצור לוחות זמנים.

הרגל השניה: HCP Go. ניתוח של לוח הזמנים הבסיסי וניתוח לוח הזמנים בכל חודש נותן את מבנה הפרויקט ואת ההדגשים גם למנהל הפרויקט וגם לקבלן על הנתיבים הקריטיים והקריטים הנסתרים. בצורה הזאת הדברים פחות מפתיעים אותנו – יש לנו יותר שליטה בפרויקט והמשמעות של שליטה בפרויקט היא עמידה בזמנים או אפילו קיצור לוחות זמנים.

הרגל השלישית, שאי אפשר בלעדיה היא נושא מרווח הבטחון. בפרויקט הזה הוגדר 20% מרווח ביטחון. חלקים גדולים מהמרווח הזה נוצלו לטובת הפרויקט וביצועו. לנושא מרווח הבטחון – איך משתמשים בו, מה עושים איתו ואיך מקצרים אותו – אתם יכולים לקרוא על זה בפוסט – וחוץ מזה – זו הרצאה אחרת, נפרדת לחלוטין.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן