אחד הפרויקטים הראשונים שלנו, היה גשר המיתרים בירושלים.
פגשתי את ברוך גובר, מנהל הפרויקט, בחדרו. הוא הסתכל עלי בחיוך, "לוחות זמנים? תראי, הפרויקט לא ממש מסובך… הפרויקט מורכב מבטונים ופלדה. הבטונים – אלו נציבי הקצה – הם לא קריטים. הפלדה – זו המסעה, ה- pilon (ה"תורן" המתרומם למעלה) וכל המיתרים – הפלדה 'סופר-קריטית'."
חברת הפיתוח העירונית שכרה את שירותינו כדי לנתח את הלו"ז (לוח הזמנים) ולעזור בהבנת ההיבטים החשובים של פרויקט מורכב זה. לו"ז הפרויקט היה שילוב של שני לוחות זמנים של שני הקבלנים, ששיתפו פעולה לצורך פרויקט זה – חברה לייצור פלדה וחברה למבני בטון. בלו"ז הסופי היו יותר מ-1500 פעילויות.
גשר לרכבת הקלה במשקל 4,500 טון, באורך 380 מטר, מורכב מבטון ופלדה, שעוצב ע"י האדריכל בעל השם הבינלאומי, סנטיאגו קלאטרווה. עלות הגשר היא 65 מיליון דולר והגשר מורכב מ-66 כבלים באורך 150 מטר, שתלויים מפיילון בגובה 119 מטרים.
מה השיטה שעוזרת לאלפי אנשים מתחומי הבנייה והתשתיות לסיים את הפרויקטים שלהם בזמן
וליצור לוחות זמנים שבאמת משקפים את המציאות?
מעניין אותך? – אז יש לנו הדרכה בשבילך!
איך אני בודקת לוח זמנים עם 1500 פעילויות?
בעזרת ניתוח HCP – Hidden Critical Paths – נתיבים קריטיים נסתרים. (למידע על השיטה, מה עושים ואיך גם אתם יכולים לעשות זאת, לחצו כאן).
הרצת ניתוח HCP מצאה שברוך, מנהל הפרויקט צדק: חלקי הפלדה בהחלט קריטיים ללו"ז. מאידך הניתוח חשף הפתעה: חלק מהפעילויות שהיו קשורות בבטון התקיימו בנתיבים קריטיים נסתרים עם מרווח זמן של תשעה ימים בלבד!
רק ביננו? לא ידעתי מה לעשות עם הממצאים הללו. הדאגה שלי היתה – שאני מציגה מצב קשה ללא פתרון. בניגוד אלי, ברוך ראה את הנתונים באור אחר לגמרי. הוא זימן פגישה עם כל המעורבים – נציגי שני הקבלנים, יועץ לוחות הזמנים של הקבלנים, יועצים אחרים, צוות הניהול ונציגי המזמין, והוביל תהליך הגדרת שינויים בפרויקט: רכיבי הבטון שונו, סדר העדיפויות שונה ועוד פעילויות אחרות שונו. התהליך הסתיים כשהקבלנים הוציאו לוח זמנים חדש.
וזהו? סיימנו?
לא… ממש לא… 🙂
עכשיו עושים ניתוח HCP ללוח הזמנים החדש, כמובן! 🙂
ניתוח הלו"ז החדש הראה שהפלדה עדיין הייתה קריטית, אבל לפעילויות הבטון החשובות ביותר היה מרווח זמן ארוך יותר, חודשיים במקום פחות משבועיים. כשהבאתי את תוצאות הניתוח אל ברוך – הוא היה מרוצה. זה היה ה- vision שלו על הפרויקט! (ובעברית יפה – כך הוא ראה את הפרויקט בעיני רוחו!)
ומה קרה אח"כ בפרויקט? קרו המון דברים. היו הרבה דברים בלתי צפויים בדיוק בבטונים. המרווח שנוצר בלוח הזמנים השני אפשר לבטונים להדחות – אבל הם לא נכנסו לנתיב הקריטי. לו היו ממשיכים לעבוד לפי תוכנית הלו"ז הראשון – הבטונים היו הופכים להיות קריטים.
מה המסקנה?
לכל מנהל פרויקט יש את ה- Vision שלו על הפרויקט – מה קריטי, מה לא קריטי, מה חשוב יותר ומה פחות.
כל לוח זמנים (גאנט) מחזיק בתוכו את המידע – מה קריטי, מה לא קריטי, מה חשוב יותר ומה פחות.
כדי לדעת האם ה- Vision של מנהל הפרויקט זהה למידע הקיים בפרויקט – כדאי לעשות ניתוח HCP. ה- HCP הופך לו"זית לעברית ובכך מאפשר לקרוא בקלות ולדעת האם ה- Vision והגאנט זהים.
ומה קורה כשהם לא זהים? מישהו צריך לשנות משהו…
או שמנהל הפרויקט משנה את האופן שבו הוא "רואה" את הפרויקט, או שצריך לתקן את הגאנט, כך שייצג את הפרויקט באופן שמנהל הפרויקט רוצה לבצע את הפרויקט.
רוצים לדעת עוד על נתיבים קריטים, CPM ו- HCP? המשיכו לקרוא כאן – מה זה נתיב קריטי ומה זה נתיב קריטי נסתר?
רוצים לקרוא עוד על אפלקציות לניהול פרוייקטים? הכנסו לכאן – HCP אפליקציה לניהול פרויקטים
למידע נוסף על המשמעויות של ניהול ובניית תכנית עבודה לפרויקט המשיכו לקרוא – בניית תכנית עבודה לפרויקט
לסיים פרויקטים בזמן – זה רק חלום או שאפשר להגשים במציאות?
שיחה בת 30 דקות, ללא עלות, עם טל לבנון.
קליק, פרטים ונחזור אליך. מבטיחים.
מחשבה 1 על “גשר המיתרים בירושלים”
מרתק. תודה