You are currently viewing מרווח הבטחון בלוחות זמנים – כל מה שרציתם לדעת ו(אולי) לא העזתם לשאול… חלק א'

מרווח הבטחון בלוחות זמנים – כל מה שרציתם לדעת ו(אולי) לא העזתם לשאול… חלק א'

פוסט זה נכתב על-ידי שלושה מומחי לוחות זמנים (לפי סדר א'-ב'):
אסף מורג – מנכ"ל רקיע;
טוני לופו – מייסד ובעלים toni@pbm.co.il, PBM;
טל לבנון – CTO ובעלים משותף ב- טל לבנון – HCP בע"מ;

נושא 'מרווח הבטחון' בפרויקטים בכלל ובפרויקטי בניה ותשתיות בפרט הינו נושא "חם" בשנים האחרונות. כולם רוצים מרווח, כולם רוצים שהוא יהיה שייך להם ויש הרבה חוסר ידע בנושא.

שמות נוספים ל'מרווח הבטחון' הם: מרווח הגנה, Buffer (ובעברית – באפר), Contingency, Float.

אז בואו ננסה לעשות קצת סדר בבלגן… 🤔

מרווח הבטחון - רשת בטחון

למה צריך את מרווח הבטחון?

הבעיה המרכזית היא – אנחנו נותנים הערכות זמן שהן לא מדויקות. 

למה?

יש 2 סיבות: הראשונה – טעויות נגרמות מגורם פנימי (זה שמבצע את ההערכה) והשניה – טעויות שנגרמות מגורמים חיצוניים.

אשליית התכנון מסבירה את הסיבה הראשונה.

גולדרט ו- TOC מסבירים את הסיבה השניה.

אשליית התכנון – Planning Fallacy

הערכת זמן לביצוע ע"י המבצע: אופטימית

אשליית התכנון – Planning Fallacy – הוא נושא שהועלה ע"י דניאל כהנמן ועמוס טברסקי כבר ב- 1979. תמצית התופעה היא זו:

כשאנשים צריכים לתת הערכות זמן לפעילויות שלהם (פעילויות מורכבות) – הם תמיד אופטימיים ותמיד נותנים הערכה קצרה מהמשך שהפעילות ארכה להם במציאות. יותר מכך, גם כאשר הם מבצעים את הפעילות פעם נוספת – שוב הערכות הזמן קצרות מהביצוע. זו מעין "מחלה" פנימית, הנמצאת בכל אחד מאיתנו – כל אחד לגבי הפעילויות שלו.

*משחק קטן ואכזרי: בדקו את זה על עצמכם – תנו הערכות זמנים לפעילות "קצת מורכבת" כמו –  ארוחת ערב עם 1-2-3-4 ילדים – מרגע תחילת ההכנה ועד שניקיתם את המטבח בסיומה. תכתבו את ההערכה בפתק קטן בצד ואת שעת ההתחלה. כשסיימתם את הפרויקטון הזה, תבדקו את שעת הסיום. באותה הנשימה תבדקו גם את כל התירוצים שיתרוצצו לכם בראש להסברים למה טעיתם בהערכה – "הוא היה צריך לשירותים באמצע" / "הכלב התחיל לנבוח" / "היה טלפון חשוב" / "החביתה נשרפה" – או כל דבר מקורי אחר. בסוף – תנחמו את עצמכם – זה Planning Fallacy, אשליית התכנון – זה קורה לכולם…

הערכת זמן ע"י המבקר: ריאלית

מי מבריא מהמחלה הזו באופן מיידי? מי שמבקר את הפעילות מבחוץ. ל'מבקרים' (כלומר, מבצעי הבקרה) נדרשת בדיוק פעם אחת לראות את המבצע בפעולה – כדי לתת הערכת זמן הרבה יותר מדויקת ל"כמה זמן יקח לו לבצע את הפעילות בפעם הבאה".

חשוב לציין – בניסויים הללו, אם לא היתה עמידה בהערכת הזמן – לא נקבע "עונש" (כמו, איבוד מקום עבודה, או קנס למשל…). אם קובעים "עונש" הערכות הזמן משתנות.

*המשך המשחק הקטן והאכזרי: תשאלו את בן/בת הזוג שלכם – כמה זמן תקח ארוחת הערב (בהנחה שהוא/היא רק צופים בטלוויזיה באותו הזמן ולא לוקחים חלק בבלגן). הערכת הזמן שלהם תהיה הרבה יותר מדויקת – אלא אם הם מנהלים את האירוע בשיתוף פעולה אתכם – ואז גם עליהם אשליית התכנון תעבוד באופן מדויק ו…אכזרי…

אפשר לעשות את המשחק הזה על כל דבר – ביקור במקום כלשהוא, קניות בסופר, מציאת חניה בת"א ועוד…

יש לציין שכדי שפרויקט יסתיים בהצלחה כמו פרויקטים אלו, נושא המרווח הינו הכרחי אך לא מספיק. לשם כך יש לעבוד ביחד ולא לחוד ולבצע ניתוח HCP ללוח הזמנים הבסיסי ומדי חודש

מה זה מרווח הבטחון?

1.    אלי גולדרט ומרווח הבטחון

אלי גולדרט, אבי תורת האילוצים – TOC – Theory Of Constraints – העלה את המושג "Time Buffer" בפעם הראשונה בספרו "ערימת השחת" (1991) ופיתח אותו לאחר מכן בספרו "שרשרת קריטית" (1997).

גולדרט טען כי כל אחד שצריך להתחייב על סיום המשימה שלו, לוקח 200% מרווח הגנה (מתוך ספרו של אלי גולדרט, "שרשרת קריטית", עמודים 138-140, בהוצאת דניאלה די-נור – מוציאים לאור).

כלומר, אם מישהו חושב שזמן הנטו הנדרש לביצוע פעילות הוא שבוע – הוא ידרוש 3 שבועות. הפתרון של גולדרט היה לצמצם כל פעילות לחצי – כלומר, לאותה הפעילות לתת 1.5 שבועות ואת השבוע וחצי הנותרים להעביר לסוף הפרויקט.

כך, מצד אחד הפעילות מקבלת את הזמן הראלי (זמן שיספיק לבצע את הפעילות במרבית המקרים = 1 שבוע נטו + 0.5 שבוע נוסף לתקלות קטנות) ואם יש תקלות קשות, כלומר, מרפי מגיע ומפריע לפעילות הזו – יש עוד מרווח "רזרווה" בסוף הפרויקט, שיאפשר לו להסתיים במסגרת הזמן שהוקצבה לו.

כיוון שרק בחלק מהפעילויות יהיו תקלות שיידְרשו שימוש במרווח, יוצא שהמרווח שלו יזדקק הפרויקט כולו אינו סכום כל המרווחים שהפחתנו מהפעילויות השונות, אלא רק מחציתו. יוצא שקיבלנו גם פרויקט קצר יותר וגם באפר גדול בסופו שיוכל לספוג תקלות מרובות.

המונח, אותו טבע גולדרט – מרווח פרויקטלי – Project Buffer – התקבל בעולם: זהו מרווח הבטחון.

מרווח הבטחון הינו פעילות. משך הפעילות מגדיר את גודל מרווח הבטחון.

2.    מרווח הבטחון וה- AACE

טוני לופו מסביר:

ה- AACE, (American Association of Cost Engineers), מגדיר את מרווח הבטחון, Contingency, כחלק בלתי נפרד מסך אומדן העלות/המשך של הפרויקט והוא הגדרה ספציפית לאלמנטים בלתי צפוי מראש (בלת"מ) של עלות/זמן במסגרת הפרויקט המוגדר.

Contingency – is an integral part of the total estimate cost/time of the project and is a specific provision for unforeseeable elements of cost/time within the defined project scope (known unknowns). (Risk.03.01 – 2004 AACE International Transactions).

איפה שמים את מרווח הבטחון?

ממקמים את מרווח הבטחון לפני אבן דרך שרוצים "להגן" עליה. "להגן" עליה משמעו – לוודא שתאריך אבן הדרך לא יתאחר למרות כל ההפתעות שיקרו בפרויקט (ויקרו… ככה זה).

כל הפעילויות המקדימות לאבן הדרך יקדימו למרווח ורק המרווח יקדים לאבן הדרך.

כך, כל תקלה שתקרה תוכל להיספג במרווח הבטחון. אילו היינו ממקמים אותו מוקדם יותר, אזי לתקלות שהיו קורות בפעילויות שאחרי המרווח לא היתה הגנה כלשהי.

מרווח הבטחון יוגדר ברמת WBS, הזהה לאבני הדרך.  

מרווח הבטחון בלוחות זמנים - כל מה שרציתם לדעת ו(אולי) לא העזתם לשאול

מה משכו של מרווח הבטחון?

אסף מורג סיפר את שני הדברים הבאים:

1. משך מרווח הבטחון לפי תורת האילוצים

גולדראט הגדיר (מתוך שיקולים סטטיסטיים לגבי גודלן של תקלות) כי הבאפר שבסוף הפרויקט צריך להיות בגודל של 50% מאורכה של השרשרת הקריטית. במילים אחרות – שני שליש ממשך הפרויקט יוקצו לפעילויות ושליש נוסף יוקצה לבאפר אשר ישמש לספיגת עיכובים שיקרו בכל הפעילויות הללו יחד.

2. בנק ישראל

במחקר של בנק ישראל שפורסם ב-22.3.2010 ובדק 196 פרויקטי תחבורה בישראל , נמצא כי:
• ב- 64% מהפרויקטים עלות הפרויקט גבוהה מאומדן העלות הראשוני.
• ב-82% מהפרויקטים תאריך הסיום בפועל מאוחר מהתאריך המקורי.
• העלות הסופית גבוהה ריאלית ב-31%, בממוצע, מהתקצוב הראשוני.
האיחור הממוצע הוא כ-64% ממשך הפרויקט המקורי.
• בפרויקטים גדולים (מעל 100 מיליוני ש"ח) העלות הסופית גבוהה ריאלית ב- 45 אחוזים בממוצע.
• ממחקרים בעולם נראה שהשינויים בעלויות בפרויקטים של תשתיות תחבורה בישראל דומים לשינויים בעלויות בפרויקטים של תשתיות תחבורה בעולם.
♦ יש להעיר כי המספרים האלה מתייחסים לפרויקטים החל משלב הייזום שלהם, דרך התכנון ועד הביצוע, ולכן הם גבוהים יותר מאשר האיחורים בשלב הביצוע בלבד, אשר בו אי הוודאות היא קטנה יותר מאשר בשלבי הייזום והתכנון.

טל לבנון תרמה לנושא:

3. כלל אצבע: כל פעילות / פרויקט ת/ימשך 30% מעבר למתוכנן

באחד ממכוני המחקר החשובים בארץ, כבר לפני 35 שנים בערך, היה כלל ידוע – כל פרויקט (או פעילות) נמשך 30% יותר זמן מהמתוכנן.

כך סיפר פרופ' מאותו מכון לבחורה צעירה בת 16 שלימים הפכה ליועצת לוחות זמנים. (עד היום הוא מספר זאת ומדגיש, כי זה היה ידוע כתורה שבעל פה לזקנים של אז…)

המשפט הזה נשאר איתי ללא הוכחה, עד אשר חיפשתי מקום לעשות דוקטורט (ספוילר: הדוקטורט לא קרה).

במהלך הפגישות עם פרופסורים שונים, סיפר לי פרופ' מאוניברסיטת בן-גוריון, שהוא סיים מחקר ענק עם המון סטודנטים, מאסטרנטים ודוקטורנטים והם הוכיחו על עשרות אם לא מאות פרויקטים שכל הפרויקטים מתוכננים להמשך X ימים/חודשים ומתבצעים במשך 1.3X, כלומר המשך שלהם מתארך ב- 30%!

טוני לופו הוסיף מידע מהספרות:

4. הגדרת מרווח לפעילות 20% ומרווח פרויקט 25% ממשך השרשרת הקריטית

לורנס פ. ליץ' (Lawrence P. Leach) מגדיר בספרו 'Critical Chain Project Management', כי: "את המשך של רוב משימות הפרויקט לא ניתן לאמוד בדיוק טוב יותר מ- 20% -/+". 

There is substantial evidence to indicate that people tend to toward overconfidence in their belief in the accuracy of their estimate. It is unlikely that most project tasks can be estimated better than +/- 20%. (Critical Chain Project Management – L. Leach p.19)

הוא ממשיך וממליץ לקבוע מרווח בטחון של 25% לפחות ממשך הפרויקט (המוגדר אצלו כשרשרת הקריטית, שהיא הנתיב הקריטי שעליו קשרים לא רק לפי לוגיקת פעילויות אלא גם לפי דרישת משאבים קריטיים).

Do not allow the project buffer to be less than 25% of the critical chain. (Critical Chain Project Management – L. Leach p. 168)

טל לבנון מוסיפה מנסיונה:

5. הגדרת מרווח הגנה לפרויקט = 20% ממשך הפרויקט

כשלוקחים את כל הנתונים ומשקללים אותם – אשליית התכנון, תורת האילוצים, כלל האצבע, לורנס ליץ', המסקנה היא: המרווח הנדרש הוא לפחות 20% ממשך הפרויקט.

האם זה מוכח? התשובה היא: אמנם זו אינה הוכחה מתמטית טהורה, אבל מאחר וזה עבד בהרבה פרויקטים – אז זו מתחילה להיות הוכחה "מעשית".

בכל הפרויקטים הבאים, כתבתי עם מנהלי הפרויקט את לוח הזמנים השלדי. עליו הוספנו מרווח בטחון בן 20% ממשך הפרויקט שיגן על א"ד שהיא סיום עבודות קבלניות – וכך הוגדרו אבני הדרך החוזיות.

לאופן ניהול המרווח בפרויקטים – ראה את הסעיף הבא "איך מנהלים את מרווח הבטחון?"

להלן חלק מהדוגמאות לפרויקטים בהם הוגדר מרווח בן 20%, והם הצליחו להסתיים בזמן וחלקם אף להקדים מעט:

ייזום פרויקטים: מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ

• פינוי תשתיות לרכבת הקלה בירושלים – קו אדום:

o הנרייטה סאלד – דן בן-עמרם הנדסה וניהול, אחים ברדריאן בע"מ
o צומת אורה – אהוד תייר ניהול והנדסה בע"מ, ברעד חברה לעבודות עפר פיתוח וכבישים בע"מ
o אורה-הדסה – ניהול: אהוד תייר ניהול והנדסה בע"מ. ביצוע: בן ארי תל רם פרויקטים בע"מ.
o הדסה – ניהול: דוד אקרשטיין בע"מ חברה להנדסה, ביצוע: י.ד. בראזני בע"מ.

• מגה פרויקט – כביש בגין (כביש 50) (3 חברות ניהול, 5 קבלנים):

o קטע 1 גולומב-מאסף – אהוד תייר ניהול והנדסה בע"מ, שפיר – י.ד. בראזני בע"מ
o קטע 1 מאסף-רכבת – אהוד תייר ניהול והנדסה בע"מ, מרדכי בנימין – זלמן בראשי ואחיו בע"מ
o קטע 1 מערכות מנהרת גולומב – אהוד תייר ניהול והנדסה בע"מ, כהן את בן-דוד בע"מ
o קטע 2 – פרויקט שלם בע"מ, שפיר הנדסה
o קטע 3ב – דוד אקרשטיין בע"מ חברה להנדסה, גלנור בינוי ופיתוח בע"מ
o קטע 3א – דוד אקרשטיין בע"מ חברה להנדסה, י.ד. בראזני בע"מ

מגה פרויקט כביש בגין זכה בפרס PMI – POY (Project Of the Year 2015) – מקום ראשון וגם בפרס איגוד המהנדסים – פרס הוקרה על פרויקט מצטיין בתחום התשתיות 2015.

מנסיונה של טל עולה שכדי שפרויקט יסתיים בהצלחה כמו פרויקטים אלו, נושא המרווח הינו הכרחי אך לא מספיק. לשם כך יש לעבוד ביחד ולא לחוד וגם לבצע ניתוח HCP Go ללוח הזמנים הבסיסי ומדי חודש.

עם HCP-Go מנהלי פרויקטים מסיימים את הפרויקט בהצלחה. רוצה לדבר עם טל לבנון על כך?

איך מנהלים את מרווח הבטחון?

טל לבנון מתארת את השיטה אותה היא מיישמת בפרויקטים:

מרווח הבטחון מוגדר כ- 20% ממשך העבודה הנותר.

הווה אומר:

אם משך הפרויקט כולו 36 חודשים, אזי נדרש כי העבודה תמשך 30 חודשים ומשך פעילות מרווח הבטחון יהיה 6 חודשים.

המרווח מתקצר ככל שהפרויקט מתקדם:

כאשר הפרויקט מתקדם, המרווח הדרוש עבור יתרת הפרויקט מתקצר בהתאמה. למשל, כשנותרים לסיום הפרויקט 24 חודשים, לוח הזמנים יראה כי לעבודה נותרו 20 חודשים ומשך מרווח הבטחון הוא 4 חודשים.

היתרון בשיטה זו הוא שהשיטה אובייקטיבית לחלוטין, ללא הטיה לצד זה או אחר. זהו חישוב מתמטי לפיו קיצור המרווח אינו מתבצע באופן יזום ע"י אחד הצדדים. 

איך זה בא לידי ביטוי במציאות? ראה את הסעיף: "דוגמא אמיתית – Case Study – סיכום מרווח הבטחון".

 

טוני לופו מפרט את שיטתו לחישוב מרווח בטחון המתאר את הסיכון:

כאשר יזם שואל: "מתי הפרויקט שלי יסתיים באמת? ללא קשר להגדרות החוזיות…"

התשובה היא שמשך הפרויקט יהיה לפי משך הנתיב הקריטי (שמסתיים מאוחר ביותר) בתוספת מרווח בטחון, שגודלו מתעדכן מדי חודש – לפי עדכוני הביצוע.

המרווח יכול להיות מחושב במספר דרכים. טוני משתמש בעיקר ב- שיטת Monte Carlo או באקסטראפולציה של עקומות S.

דוגמא תיאורטית מסכמת למרווח הבטחון

לדוגמא:  

משך הפרויקט המוגדר: 24 חודשים.

  • צ.ה.ע 01/01/2022
  • המזמין הגדיר 3 אבן דרך: 8 חודשים, 16 חודשים, 24 חודשים (סיום הפרויקט)
מרווח הבטחון בלוחות זמנים - כל מה שרציתם לדעת ו(אולי) לא העזתם לשאול

בשורות 3, 4, 5 נראה את אבני הדרך שהוגדרו ע"י המזמין ואת תאריכי היעד שלהן:

אבן דרך 1 – 8   חודשים מצ.ה.ע: 31/08/2022

אבן דרך 2 – 16 חודשים מצ.ה.ע: 30/04/2023

אבן דרך 3 – 24 חודשים מצ.ה.ע: 31/12/2023

בשורה 10 נראה את מרווח הבטחון. לפרויקט בן 24 חודשים – נראה 4 חודשי מרווח המסתיימים לתאריך סיום הפרויקט, במקרה זה 25/12/2023, שהם 6 ימים קלנדריים לפני סיום הפרויקט החוזי.

יש לשים לב, כי בבסיסי, לכאורה אבן דרך 1 ו-  2 יסתיימו לפני התאריך החוזי שלהן. אבל, כזכור, הסיכוי לסיים פעילות בזמן שהיא מתוכננת בו הוא קטן עד אפסי.

מה הדבר הכי חשוב למזמין בפרויקט?  עמידה באבן דרך 3. הכי חשוב שאבן דרך 3 לא תתאחר – ואם תוכל להקדים – מעולה! לכן, על אבן דרך 3 אנחנו רוצים להגן – וזו הסיבה שמרווח הבטחון מקדים לאבן דרך 3, וכל הפעילויות מקדימות למרווח הבטחון.

נרוץ על פני ציר הזמן, 12 חודשים לעתיד ונבחן את לוח הזמנים.

לאחר 12 חודשים מתחילת ביצוע הפרויקט, בתאריך 01/01/2023, מתקבל המצב הבא:

מרווח הבטחון בלוחות זמנים - כל מה שרציתם לדעת ו(אולי) לא העזתם לשאול
  • המשימות לאבן דרך 1, בשורה 7, לא נמשכו 6 חודשים כפי שנכתב בבסיסי, אלא 30% יותר – כמו שתמיד קורה ולכן הן נמשכו 7.8 חודשים.
  • אבן דרך 1, שורה 3, הסתיימה בזמן, 29/08/22, – ללא איחור ביחס לתאריך החוזי: 31/08/2022.
  • מרווח הבטחון – צריך להתקצר ל- 2 חודשים, כי נותרו 12 חודשי עבודה עד לסיום הפרויקט והם מתחלקים – 10 חודשי עבודה, 2 חודשי מרווח (= 10*20%), סה"כ: 12 חודשים.

דוגמא אמיתית – CASE STUDY – סיכום מרווח הבטחון

בפרויקט תשתיות בעיר גדולה בארץ, הופעלה שיטת מרווח הבטחון שטל הציגה. השיטה מוצגת בשנֵי גרפים המציגים את מרווח הבטחון מלוח הזמנים הבסיסי ועד החודש ה- 18 בפרויקט.

הגרף הראשון מכיל את המרווח באחוזים ממשך העבודה שנותרה בפרויקט:

  • הקו הסגול – 20% כפי שנדרש על פי החוזה.
  • הקו הכתום – ערכי המרווח באחוזים, כפי שהתקבלו בלוחות הזמנים, בכל עדכון.

הגרף השני מכיל את אותם הערכים, רק בחודשים, לא באחוזים:

  • הקו הירוק מציג את ה- 20% הנדרשים לפי החוזה בחודשים. ניתן לראות שהערך בחודשים הולך וקטן ככל שהזמן חולף.
  • הקו הכחול מציג את משך המרווח בחודשים, כפי שהתקבל מכל עדכון לוח זמנים חודשי.

ניתן לראות כי בלוח הזמנים הבסיסי כי הקבלן הצליח לבנות את לוח הזמנים כך שהמרווח היה כ- 23% ממשך הפרויקט – 3% יותר מהנדרש. באותו האופן, משך המרווח היה כמעט 7 חודשים, בעוד שנדרשו ממנו על פי החוזה 6 חודשים בלבד. (הווה אומר, משך הפרויקט המתוכנן – 36 חודשים).

  • עד החודש ה- 7 הקבלן מתקדם במרץ ומצליח לבצע את הפעילויות שלו, כך שהוא מגדיל את המרווח עד ל- 35% שהם בחודש ה- 7 7.5 חודשים קלנדריים.
  • בחודש ה- 8 קורה משהו שגורם לעיכוב גדול בפרויקט וכתוצאה מכך יורד המרווח לכ- 22% בלבד שהם 5 חודשים קנלדריים.
  • בין החודשים ה- 9 ל- 12 מדגים הקבלן שוב התאוששות והגדלת המרווח עד ל- 30% (שהם 5.5 חודשים קלנדריים בחודש ה- 12).
  • מהחודש ה- 12 נראה כי נעשה שימוש במרווח והוא קטן ובחודש ה- 16 קורה שוב משהו שגורם לעיכוב גדול בפרויקט ומוריד את המרווח ל- 12% בלבד, שהם 2 חודשים קלנדריים באותו החודש.
  • בחודש ה- 17 נעשית פעולה לתיקון והמרווח מתייצב על ה- 20 % הנדרשים בחוזה.
מרווח הבטחון בלוחות זמנים - כל מה שרציתם לדעת ו(אולי) לא העזתם לשאול
מרווח הבטחון בלוחות זמנים - כל מה שרציתם לדעת ו(אולי) לא העזתם לשאול

למי שייך מרווח הבטחון?

זה נושא גדול בפני עצמו – ולכן הוא בחלק ב'.

אהבת את המאמר?

אנחנו מזמינים אותך לקרוא את המאמר הבא:
Share on facebook
Share on linkedin
Share on whatsapp

יש אנשים שאכפת לך מהם? זה הזמן לשתף! 
רוצה לשאול משהו או להגיב? בכיף! פה, בתגובות
רוצה לומר רק לי משהו? יש לציין זאת בתחילת התגובה והתגובה לא תפורסם

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. למען האמת, אני אישית לא מת על רעיון מרווח הביטחון נקוב ב% שכן אני מעולם לא תכננתי לו"ז עבור חברות ניהול או מזמינים למיניהם. אני תכננתי וניהלתי לו"ז אר ורק עבור חברות קבלניות מבצעות . קיימים המון משתנים(פרמטרים) המשפיעים על משך הבצוע של הפרוייקט כגון: האם הפרוייקט הוא מעל האדמה או מתחת לאדמה, אם הפרוייקט הוא לגובה או פרוייקט ליניארי, מבנה גיאולוגי של הקרקע, מבנה טופוגרפי, גילוי קברים, עתיקות, מערות זקיפים ונטיפים עוד……..
    מרווח הביטחון ניתן תמיד על ידי המזמין והוא אף משתלט בלעדית עליו וכל זאת למה????
    כדי שישמש עלה תאנה למחדלי בדיקות, ליקויי תכנון, ליקויי ניהול וכד' של חברת הניהול וכל זאת על מנת לסכל אופציות של תביעות הקבלנים בגין ניהול מתמשך וכד'.
    במשך למעלה מ 40 שנה תכננתי וניהלתי מערכות לו"ז בתחומי בניה, הנדסה אזרחית, תשתיות והנדסה אלקטרומכנית וכל זאת עוד טרם נעשו שימושי מחשב בתחום זה , אף במדינות מחוץ לישראל : צרפת, אזרביג'אן, ארה"ב.
    כיום אנו נדרשים להוכיח את ההיתכנות (וולידציה) של הלו"ז באמצעות הקצעת משאבים עם קורולציה של כמויות וזאת כאילו יש זמינות מידית לכל המשאבים. בישראל – לא כן הוא. יש מחסור במשאבי כ"א, בציוד, בחומרי גלם והגרוע מכל – תכנון לקוי הגורם העיקרי לעיכובים – ברובם של הפרוייקטים.
    כך שבעצם כל הנושא של מרווח הביטחון, משאיר טעם טפל ולא ממש יעיל. יתרה לזאת כיום כשיוצא מכרז, בתנאי החוזה מוגדר במפורש משך הבצוע הנקוב בערך מספרי. רק לאחר שאתה קורה גם את המפרט ההנדסי, אתה מגלה שבעצם רימו אותך. נקבו במשך בצוע כפי שציינתי בערך מספרי X ואז במפרט ההנדסי מתברר לך שעליך להותיר מרווח בטחון של 20%, דההינו משך הבצוע המוטל עליך הוא X -20%.
    ניחא לו אותם 20% היו שייכים למבצע והוא היה משתמש בו לפי צרכיו. לצערי זה לא כך. מרווח הביטחון הוא של מנהל הפרוייקט והוא לכאורה מנדב לך זמן בטוב ליבו בגין פיגור בפעילות כזו או אחרת אך עיקר ענינו הוא לחסוך מעצמו את האופציה לתביעה בגין תקורות ללא פעילות יצרנית עקב עצירת עבודה חלקית/מליאה לשינויי תכנון וכד'.
    יש לי עוד כל כך הרבה מה לכתוב ולתאר (והאמיני לי – איני בכיין כרוני – אני פשוט קורא לכלב בשמו) אך אחסוך זאת אולי לפעם הבאה.

    1. טל לבנון

      דב – מה שאתה מתאר היה בדיוק ה"טריגר" שלנו להתחיל ולנסות לעשות סדר בנושא.
      זהו אתגר לא קטן – ולכן חברנו שלושתנו – טוני, אסף ואני כדי לתת מענה לשאלות.
      ללא כל צל של ספק – נדרש לעשות סדר – מאחר ויש הרבה מאד חוזים עם הרבה מאד הגדרות…
      ההמלצה שלי – לחדד את משמעות הכתוב בחוזה – ע"י שאלות. מי מצמצם את המרווח? באיזו שיטה? באיזה אופן? מה הכללים לצמצום המרווח? (אם הכלל הוא "כשאני אומר" – זה אומר הכל…).
      לגבי "למי שייך מרווח הבטחון" – אני מקווה שנצליח לתת מענה בחלק ב'.

כתיבת תגובה